New Stage - Go To Main Page

דני צוקר
/
עינייך


עינייך מביטות בי מחלל החדר
  תמהות עצובות מסורות
ככלב נאמן אשר גודל לסבל
 גודלת לשאת את מכאובך

קטן אני, גמד, אפס
צמצמתי בעינייך השחורות
האם תראיני כענק
          אהבתך
כי כה השכלתי לחדור
            למבטך

קשה פרידה של יום יומיים
קשה ממנה הבגידה בתום לבך
אם לסבול נולד אדם
למה זה אדם נולד

עינייך מביטות בי מחלל
                נפשי
גדולות מאשימות ומתריסות
איכה יכולתי להרהר בסתר
לוותר   כך   על   נפשי
               האבודה.



היצירה לעיל הנה בדיונית וכל קשר בינה ובין
המציאות הנו מקרי בהחלט. אין צוות האתר ו/או
הנהלת האתר אחראים לנזק, אבדן, אי נוחות, עגמת
נפש וכיו''ב תוצאות, ישירות או עקיפות, שייגרמו
לך או לכל צד שלישי בשל מסרים שיפורסמו
ביצירות, שהנם באחריות היוצר בלבד.
בבמה מאז 27/8/10 19:30
האתר מכיל תכנים שיתכנו כבלתי הולמים או בלתי חינוכיים לאנשים מסויימים.
אין הנהלת האתר אחראית לכל נזק העלול להגרם כתוצאה מחשיפה לתכנים אלו.
אחריות זו מוטלת על יוצרי התכנים. הגיל המומלץ לגלישה באתר הינו מעל ל-18.
© כל הזכויות לתוכן עמוד זה שמורות ל
דני צוקר

© 1998-2022 זכויות שמורות לבמה חדשה