|
עינייך מביטות בי מחלל החדר
תמהות עצובות מסורות
ככלב נאמן אשר גודל לסבל
גודלת לשאת את מכאובך
קטן אני, גמד, אפס
צמצמתי בעינייך השחורות
האם תראיני כענק
אהבתך
כי כה השכלתי לחדור
למבטך
קשה פרידה של יום יומיים
קשה ממנה הבגידה בתום לבך
אם לסבול נולד אדם
למה זה אדם נולד
עינייך מביטות בי מחלל
נפשי
גדולות מאשימות ומתריסות
איכה יכולתי להרהר בסתר
לוותר כך על נפשי
האבודה.
|
|
|
אם רבין קיבל
כיכר מה עם לאה?
למה היא לא
קיבלה שום רחוב,
סימטה, שכונה,
משהו...
הכל גזענות, אני
בעד לקרוא לבנק
הזרע על שם לאה
רבין, בכל חדר
בקיר המזרחי
תיהיה תמונה של
לאה, ככה זה גם
יגביר את הילודה
ו... בעצם לא
משנה.
עמוס מהמוסד חשב
שהוא מאוהב בלאה
רבין אבל בסוף
הסתבר לו שזו
לאה לופטין אבל
גם לופטין זה
מספיק מבאס
ומוציא אותו לא
פחות דביל (אולי
יותר, היא עוד
בחיים) |
|
המציאות הנו מקרי בהחלט. אין צוות האתר ו/או
הנהלת האתר אחראים לנזק, אבדן, אי נוחות, עגמת
נפש וכיו''ב תוצאות, ישירות או עקיפות, שייגרמו
לך או לכל צד שלישי בשל מסרים שיפורסמו
ביצירות, שהנם באחריות היוצר בלבד.