- בחורה ג'ינג'ית נחמדה.
- נו ו...
- לא, היא ילדה. אני רוצה מישהי בוגרת יותר.
- אבל הנה יש לך הזדמנות לגדל מישהי שתתאים לך.
- אבל אני לא רוצה לגדל מישהי. איך אני אדע שזו באמת היא אם
כביכול אני השפעתי עליה כך
- אבל אתה מודה שאני השפעתי עליך לטובה, לא? ואתה עדיין חושב
שמגיע לך הזדמנות נוספת איתי, לא?
- אוקי, אז השאלה עכשיו האם עדיף לי לסגת מהצעתי להזדמנות
נוספת איתך כדי להרוויח צדקת הטיעון שלי. נניח ואני צודק
בטיעון באמת, האם זה ישנה את דעתך עלי?

- איך אני אמצא מישהי טובה כמוך? כאילו, את לא מושלמת, זה ברור
לי, אבל זוגיות איתך שווה כל חיסרון שיש לך. אפילו את זה שאת
חושבת שאת תמיד צודקת. אפילו את הביקורתיות. אפילו זה שלפעמים
אני חושב שאת קצת מרירה וכדאי להתרחק.
- אולי כי הרחקת אותי?
- כן... הכל בראש שלי. באמת. אני יודע. אבל מה לגבי מה
ששאלתי?
- אני בטוחה שזה יסתדר לך.
- זה מה שטוב באהבה. היא מעוורת כי היא מסנוורת. כמו שבלילה אם
אאיר עלייך בפנס לא תוכלי לראות את מה שהצלחת לראות קודם לכן
בחשיכה.
- מה טוב בזה?
- היא מעוורת אחד כדי שלא יראה את חסרונות האחר, וכך אפשר
לחיות ביחד. ואם לא הולך, והלב זוכר ולא רוצה לשכוח, אז אהבה
חדשה יכולה לעוור גם את הזיכרון המושלם שישנו. אם אהבה הייתה
רק היגיון, אף אחד לא היה מרוצה.
- ואיך זה מסתדר עם הגישה שלי לאהבה, שהיא לא מתחילה
מסינוור... שהיא כן יותר עניין של בניית אמון?
- אני חושב שאת בהכחשה.

- אני בעצם מבין שאני כותב את הדיאלוגים הללו מתוך ציפייה
לפרסם אותם, ולהראות לך. אני רוצה לדעת מה תחשבי עליהם ובעצם
עלי. האם תשני את דעתך.
- אני שמחה שיש מישהי, אמנם דמיונית, שעוזרת לך. אולי תסתפק
במה שהיא חושבת על מה שכתבת?