דילן אורון / אנחנו אני אנחנו |
אנחנו שבי
הולך ומתרחק
תודעה מתפוגגת
דמותי הנחבאת
דמות ענן, פינתית
הולכת ומתמלאת
עוד רגע ותוכלו לגעת בי
אמתי
נושם
שר.
בביתי, מעוני,
הולך לישון ומתגשם
ובבוקר כך קם
חי ונושם
ואז פוגש בכם
ולאטו אנחנו שב
ושוב מחכה לשמוע
מה תגידו עכשיו
בעודי דמות ענן
שוב הולך
נעלם.
המציאות הנו מקרי בהחלט. אין צוות האתר ו/או
הנהלת האתר אחראים לנזק, אבדן, אי נוחות, עגמת
נפש וכיו''ב תוצאות, ישירות או עקיפות, שייגרמו
לך או לכל צד שלישי בשל מסרים שיפורסמו
ביצירות, שהנם באחריות היוצר בלבד.
|