[ ביית אותי ]   [ עדיפה ]   [ עזרה ]  [ FAQ ]  [ אודות ]   [ הטבלה ]   [ דואל ]
  [ חדשות ]   [ אישיים ]
[
קול-נוע
]
 [
סאונד
]
 [
ויז'ואל
]
 [
מלל
]
 
New Stage
חיפוש בבמה

שם משתמש או מספר
סיסמתך
[ אני רוצה משתמש! ]
[ איבדתי סיסמה ): ]


מדורי במה







נדב אבני
/
כמה את יפה

אני יושב באוטובוס, מסתכל עלייך, את לא יודעת כמה את יפה. לא
יפה כמו בהוליווד, או - אמ טי וי. יפה אמיתית, כמו שלא רואים
אף פעם בטלוויזיה, לא השלמות שלך יפה, הפגמים שלך יפים, הם אלה
שעושים אותך מושלמת. סביר להניח שאת לא יודעת את זה, סביר
להניח שאם אי פעם מישהו אמר לך שאת יפה אז הנהנת ואמרת תודה
ולא האמנת באמת, חשבת שרוצים ממך משהו, או שסתם מנסים לעודד
אותך.אבל תשכחי מהחרא הזה, את באמת יפה.
אין לי מושג מי את, אבל מצד שני, אני גם לא בדיוק יודע מי אני,
אז מה זה משנה? משהו במבט שלך, בתמימות המנוסה שיש לך
בעיניים... מבט שכאילו אומר "פגעו בי אז אני סגורה, אבל עוד יש
לי תקווה, אתה מוזמן לנסות להוציא אותי מהקונכייה, להפיל את
החומות של הקרירות, לבטל את ההיגיון המחושב והמאוס, ולסחוף
אותי ברגש טהור ויחיד מסוגו, אהבה." אני לא יודע איך מבט אמור
להגיד את כול זה, אבל הוא אומר לי. עם כול שנייה אני רק מבין
שכמו כול אחד בעולם הזה גם את חווית דברים לא קלים, אפילו קשים
וזה השאיר בך צלקות, לחלקן את מודעת, לחלקן לא.
בני אדם הם רק בעלי חיים, אנחנו יכולים לחשוף שיניים ולשלוף
ציפורניים אבל בסופו של דבר אנחנו רק מחפשים מישהו שילטף
אותנו, יעניק לנו חום,אהבה ,וביטחון ואם אפשר,ילטף לנו את
הבטן. אני מתחיל לתפוס את ה"וייב" המורכב שבוקע ממך, רגישה,
חכמה, מאופסת על עצמה, ועדיין הולכת לאיבוד בעולם הגדול
והמפחיד הזה. אני רוצה להיתקל בך באיזה פינה, שתשאלי אותי
להכוונות ואני אגיד לך את האמת, גם אני לא יודע איפה אני נמצא,
אבל אני אשמח אם נחפש יחד.
אם היית יודעת מה אני מרגיש כלפייך, בלי להכיר אותך אפילו,
ישנן שתי אפשרויות, או שהיית חושבת שאני פסיכי, משוגע על כול
הראש ולא מחובר למציאות-מה שנכון במאה אחוז-או שתתאהבי ברעיון
של חום ואהבה מיידים ללא תנאים. תראי מעבר למשפטים והמילים
הדלוחות שייצאו לי מהפה, ותרשי לי להחזיק לך את היד. זה יכול
להתחיל כמו בכיתה ד', אני אחזיק לך את היד, וזה יספיק בשבילי
לדעת שאת פה איתי. כאילו כול העולם בשחור לבן,ורק אני ואת
בצבע.
אם נכיר, אם זה יסתדר, אז אני אוכל אולי לקבל את המספר שלך,
להתקשר אלייך כמה פעמים,ננהל שיחה נעימה וקלילה, נקבע לצאת
לסרט,או מסעדה,ניפגש, בדקות הראשונות יהיה טיפה מוזר, ואז
יתחיל להיות נעים, את תרגישי בטוחה בחברתי, ואני אחשוב שאת
מעניינת, נדבר, נטייל, שוב נחזיק ידיים, אני אתן לך
נשיקה,תנשקי אותי חזרה,ואני אהיה הבנאדם הכי מאושר על פני
אדמות,הרי את כל כך יפה בעיניי שזה לא ייאמן.
אני יושב, מסתכל עלייך יורדת מהאוטובוס, העולם נהיה שחור לבן
שוב,ואת כבר לא תדעי כמה את יפה.







loading...
חוות דעת על היצירה באופן פומבי ויתכן שגם ישירות ליוצר

לשלוח את היצירה למישהו להדפיס את היצירה
היצירה לעיל הנה בדיונית וכל קשר בינה ובין
המציאות הנו מקרי בהחלט. אין צוות האתר ו/או
הנהלת האתר אחראים לנזק, אבדן, אי נוחות, עגמת
נפש וכיו''ב תוצאות, ישירות או עקיפות, שייגרמו
לך או לכל צד שלישי בשל מסרים שיפורסמו
ביצירות, שהנם באחריות היוצר בלבד.
כשאני הייתי
בגיל שלך, לא
היו טלוויזיות,
אז הסתכלנו על
קנקנים.







סבא גפילטע


תרומה לבמה




בבמה מאז 11/5/11 19:28
האתר מכיל תכנים שיתכנו כבלתי הולמים או בלתי חינוכיים לאנשים מסויימים.
אין הנהלת האתר אחראית לכל נזק העלול להגרם כתוצאה מחשיפה לתכנים אלו.
אחריות זו מוטלת על יוצרי התכנים. הגיל המומלץ לגלישה באתר הינו מעל ל-18.
© כל הזכויות לתוכן עמוד זה שמורות ל
נדב אבני

© 1998-2017 זכויות שמורות לבמה חדשה