בחשכת הליל באין אור ירח
בצד הדרך, מעבר לתלולית העפר
זוג עיניים בוהקות המשחרות לטרף
נגלים לאור גחלילית החולפת במעופה
ומאירה זוג עיני מרצח אכזר
האורב וממתין לשעת כושר עצובה.

הצינה תקפיא את ענפי האשוח
ממרחק מנצנץ אור ירוק בצריחים
ממעל תחוג תנשמת הלילה
ובקולה תשמיע קריאה לאורבים
צמאי הדם שבטנם משנאה בוערת
האורבים ליטול חיי הפוסעים בשביל.

והנה הם פוסעים בשביל האפל
דרוכים וקפוצים וגופם מתוח כתיל
לראשם קסדות המגן ובידם כלי הזין
עיניהם תרות כעיני הפנתר בליל
פן אורב הצר בין סלעי השיש
לקטוע חייהם באיבם ולהפילם אפים.

צועדים בשביל ואוזניהם לרחש הליל
מגנים על גופם פן יפתיע השביל
דרוכים בנשקם ורגליהם לא סרה מדרך
פן מוקש וכידון חייהם ייטלו
פוסעים חרש פן התופת תפתיע
מעבר לסלע או עיקול שבשביל.

עוזם ודבקותם של הפוסעים בדרך
בצאתם למגר אויב באיבו
וקריאת התנשמת ממעופה ברקיע
הניסו כל צר ואויב, כל רע ופגע.
ובתום ליל המסע בדרכי בני צידון
שבו בנים לגבולם וגבורתם לציון.