|
אחרי שלושים שנה
בא לעולם ילד
על פסגת ההר היפה
שבראשו תכה השמש.
עץ האלון שמח והריע
יצא במחול עם רוח סגריר
השמש פזזה עם ענן ברקיע
לצלילי מנגינת כנפי ציפורים.
אורות עיני הרך
האירו שביל ודרך
לטפו פסגות הרים
מים ועד כנרת.
הבן שזה נולד
היה בכור הרכס
אותו חיבקו עצים
וגם עלי שלכת.
מיום שבא לעולם
ושב אל גב הרכס
השמחה חזרה לשכון
בהר וגם בעמק.
רגלי אדם פקדו
כל הר גיא ורכס
לחזות בפני הרך
אשר בראש ההר.
|
|
|
למה אני לא
מדברת בעיתון או
ברדיו כי זה אף
פעם לא מספיק
אני יכולה לתת
להם לשחות במעי
הגס שלי וזה לא
יהיה מספיק
מלוכלך בשבילם
אני יכולה לתת
להם להריח את
הנוד של הבוקר
מתחת לשמיכה
וזה לא יהיה
מספיק מסריח
בשבילם
אני פשוט לא אחת
שעושה פירסיניג
ברקטום
ומצתלמת צילום
קלוזאפ לשער של
אחד מעיתוניי
סוף השבוע |
|
המציאות הנו מקרי בהחלט. אין צוות האתר ו/או
הנהלת האתר אחראים לנזק, אבדן, אי נוחות, עגמת
נפש וכיו''ב תוצאות, ישירות או עקיפות, שייגרמו
לך או לכל צד שלישי בשל מסרים שיפורסמו
ביצירות, שהנם באחריות היוצר בלבד.