|
בהיותי עדיין ילד
לעמלי אצא כל בוקר
למפעל שבו רק מנסרים,
מבוקר עד הערב
אנסר קרשים בלי הרף
שמהם יבנו רהיטים.
אך גדלתי ובגרתי
בניסור כבר לא עבדתי
ואלטש בידי יהלומים
היקרים מפז וכסף
אותם עונדים אשה וגבר
שמכניס לכיס אלפי מונים.
מכל אבן אשאב מלוא הכסף
ובכיסי שוכן עושר כביר
ואני אמיד כקורח,
אתהלך כגביר שופע
שבטנו תפוחה מכסף יתר
ואחוש שהעולם כולו שלי.
ואני אותו הילד
שלעמלו יצא כל בוקר
במפעל שבו רק מנסרים,
בממונו ירכוש שמים
בביתו נשים ויין
אך לא ישכח לעולם איך מנסרים.
|
|
|
אני הבתולה
הקדושה,
אני הבתולה
הקדושה,
אני הבתולה
הקדושה,
האם אתה שומע
אותי?
אינך סובל
יותר,
אינך סובל,
אינך,
עבור.
לא בתולה,
בפרשנות של
וולך. |
|
המציאות הנו מקרי בהחלט. אין צוות האתר ו/או
הנהלת האתר אחראים לנזק, אבדן, אי נוחות, עגמת
נפש וכיו''ב תוצאות, ישירות או עקיפות, שייגרמו
לך או לכל צד שלישי בשל מסרים שיפורסמו
ביצירות, שהנם באחריות היוצר בלבד.