כשאתה מפריע לקצב של הצליל
בכינורות נמרחים על התקרה
אני מגיש לעצמי כוס קפה, מדליק סיגריה
מוטל על לשון בטון מפוארת
הים שחור מכה בסלעים כתומים
נוודים שאיבדו דרכם צועדים בין המצוקים
כולם שרים שירים רועדים וקשים
אני מקשיב ומרותק למסך
אם אני קורבן לגחמות הטבע
לגחמות ראשי המיטלטל
פורש עננים ושמיים בתוך החדר שלי
הם עדיין לא לקחו את הקינה הקטנה הענווה
סיגריה בלילה מוצף מים
אני אובד עצות בתוך העיר הרטובה
מוסיקה שקטה מתנגנת מרדיו חורק
וזה אני, מוטל על לשון בטון מתפוררת
מלקט את הווייתי לתוכי שוב ובחזרה
ניצוץ של אור בעולם כזה משוגע
אני נווד בנשמתי, בלי בית לנפשי.
המציאות הנו מקרי בהחלט. אין צוות האתר ו/או
הנהלת האתר אחראים לנזק, אבדן, אי נוחות, עגמת
נפש וכיו''ב תוצאות, ישירות או עקיפות, שייגרמו
לך או לכל צד שלישי בשל מסרים שיפורסמו
ביצירות, שהנם באחריות היוצר בלבד.