אני בונה את נשק יום הפרידה,
לקרב המחר, לישורת האחרונה.
את מלאי המילים שבי,
מונה ובורר בקפידה.
מתדרך מבטים להישיר.
מאמן הידיים לחבק שוב,
ולשחרר.
בליל השימורים האחרון,
דקות ייספרו עד תום,
נפשות ילמדו
לאבד.
רכבת נוסעת,
מטלטלת מעל למסילה גועשת.
בעיניה,
ראיתי עצמי מתרחק.
בתחנה העזובה,
עוד יעלה בי האבק.
אך אבקש לראות השתקפותי
שבה וקרבה מתוך השממה. |
המציאות הנו מקרי בהחלט. אין צוות האתר ו/או
הנהלת האתר אחראים לנזק, אבדן, אי נוחות, עגמת
נפש וכיו''ב תוצאות, ישירות או עקיפות, שייגרמו
לך או לכל צד שלישי בשל מסרים שיפורסמו
ביצירות, שהנם באחריות היוצר בלבד.