אני חושבת על הסתיו האהוב שלי. הו, הסתיו. אם היו שואלים אותי
מה העונה שאני הכי אוהבת?
הייתי עונה שהסתיו. עוד לא צריך מעילים, אבל גם לא חולצות
קצרות. משהו דק אבל מכסה מספיק.
הו, הסתיו. אני יכולה לקחת מכחול ודף, וגם כמה צבעים, ולצייר
את הסתיו האהוב שלי. הוא יהיה בגוון אדום מוזהב.
נו, אולי גם קצת גוונים חומים. קריר כזה, אבל הצבעים חמים
להפליא.
אני גם יכולה להחליט מה לעשות. להקפיא הכל לחורף שיתקרב או
להיפך- להחליט להיות חמה מבפנים, למרות שקפוא בחוץ.
עונה מצויינת להתאהב בה. ככה לא יהיה קר כל כך בחורף, הרי תמיד
יש מישהו שיחמם - את הלב בעיקר.
כשחושבים על זה? אהבה זה זבל. צריך להשמיד את הרגש הזה. הוא
סתם לא מועיל. הכל זה מן אשלייה כזאת.
כמו הסתיו, נותן אשלייה שהכל יפה כזה, אבל בעצם הכל יהיה לבן
וגשום עוד מעט.
זה סתם מכאיב יתר על המידה. כשזה לא אמיתי - מה שקורה ברוב
הפעמים, זה גם הורס המון דברים בדרך. אז איפה היינו? אה כן,
הסתיו האהוב שלי. נו, כשחושבים על זה ממש טוב, תמיד אהבתי את
הדברים שעשו לי הכי רע.