כמו נער נאיבי אביב מתעורר ושוכח
חלום אהבים אקראי ובוהה בשמיים.
שדה מתמתח לאורך השביל, וחרצית
כמו שמש קטנה מקניטה את החושך.
האופק
הולך ומפשיר במזרח. ופלגי הזריחה
יורדים בכתפי הגבעות וזורמים מערבה.
הלילה רק קצה הקרחון. חלומות אפלים
רודפים אחריי, אך אני שוב מצליח לברוח
כמו נער נאיבי בלב האביב. בשמיים
מטס ציפורים חגיגי לכבודו,
לזכרו. |
המציאות הנו מקרי בהחלט. אין צוות האתר ו/או
הנהלת האתר אחראים לנזק, אבדן, אי נוחות, עגמת
נפש וכיו''ב תוצאות, ישירות או עקיפות, שייגרמו
לך או לכל צד שלישי בשל מסרים שיפורסמו
ביצירות, שהנם באחריות היוצר בלבד.