בלילה אחד שמיים נפתחו
ואבק כוכבים החל מטפטף.
מילות הכישוף לאוויר ננשפו
וגורל בעיני גורל השתקף.

קוטב מול קוטב הם חיו את חייהם
כשהרוח נושבת לכל הכיוונים.
בדרך לא דרך יצאו אז שניהם
לתור אדמה זרה בה הצטלבו הדרכים.

בין גאות השמחה לנצנוץ הדמעה,
כשהלב התמלא בתוחלת,
הם עמדו צד אל צד ומתוך התפילה
מלאכים אז פתחו את הדלת.

תהילים בידו וסידור בידה,
לא ידעו אז לאן זה יוביל.
תמונה אחרונה לפני הפרידה,
לא הבינו ששם זה התחיל.

בארץ הקודש בין שני הקטבים
נצנוץ זכרון אז הבליח.
ועץ שנטע בין שני אנשים
החל שורשים להצמיח.

ומאז ועד היום צועדים יד ביד
תחת שמיים זרועי כוכבים.
אל מול הגלים, כמו כישוף מיוחד,
גורלות משתלבים ורוקדים.