|
בסוף דצמבר כתבתי מילים
נותרו בודדות כמו שדה פסלים.
ינואר כבר וגשם אין
אני עדיין חושב ומתבונן
לא יודע למה להתכונן.
את לא מדברת
לא יודע מה את חושבת .
הגיע הזמן מחדש להתחיל
אל תעמדי לי כמו דחליל
אין לי מאהבות אחרות,
ממך נותרו זיכרונות.
אני אף פעם לא עושה צעד ראשון
וכפי שאת יודעת גם לא את האחרון.
למה לא נחגוג את היום-הולדת שלך
נפתח דף חדש ואת הכול נשכח. |
|
איש אחד נכנס
למסעדה, אז
המלצר שואל
אותו: "סלח לי
אדוני, אני יכול
לעניין אותך
במרק שלנו?" אז
האיש ענה: "לא,
אני לא חושב."
ופוף נעלם.
(ביסלי נרדם
בשיעור
פילוסופיה?). |
|
המציאות הנו מקרי בהחלט. אין צוות האתר ו/או
הנהלת האתר אחראים לנזק, אבדן, אי נוחות, עגמת
נפש וכיו''ב תוצאות, ישירות או עקיפות, שייגרמו
לך או לכל צד שלישי בשל מסרים שיפורסמו
ביצירות, שהנם באחריות היוצר בלבד.