בארץ צנועה עם נוף מקסים
של הרים מוריקים, מלאים מפלים
ואגמים קטנים על מפתן ההרים
שמעתי את הקול זך וטהור
קורא לי מלמעלה, מלמטה, מתוכי
דממה דקה של לחישת מלאכים
מרחפת כמו בתוך האוויר בין כל הנופים

קו 5 אל הים מלא עשן על תמונות מפח
אני קולט נוצות של עננים מתוך החלון
באוויר הם מרחפים, כל הקבצנים
מדלגים על כל הקשיים ובידיהם ממון לא-ארצי
של נקטר חיים מתוך בקבוקי זכוכית חומים
עטופים שקיות קרטון
והצמיגים קופצים מעל בורות ושלוליות
אנחנו נאחזים באוויר

בובה מבד קוראת לי לשיר לה סיפור
יושבת עצובה על ספסל בגינה
עיניה כבויות וראשה שמוט
תפרים פרומים בקצות ידיה
לקחתי אותה בזרועותיי מערסל את עיצבונה
ציפורים אמרתי לה שרות בסתיו
ואני בך מאוהב, לא אני, מישהו
ואם תתני לו יד...