ענת נצרתי / הרהור |
אאסוף את האותיות
אל חיקי המחורר
וארכיב מהן
את אהבתי אליך
האם תעמוד מולי פתוח כפנקס
תנשום לאט את גרגירי האבק הנישאים
(הם ינחתו ממסעם הקצר
על ראשך
על כתפיך
על אפך
על עפעפיך)
ותישאר דומם ואפור
דומם ואפור
המציאות הנו מקרי בהחלט. אין צוות האתר ו/או
הנהלת האתר אחראים לנזק, אבדן, אי נוחות, עגמת
נפש וכיו''ב תוצאות, ישירות או עקיפות, שייגרמו
לך או לכל צד שלישי בשל מסרים שיפורסמו
ביצירות, שהנם באחריות היוצר בלבד.
|