(חמישה שירים שרצו להכתב יחד)

ה"שגיאות" שבשיר - במכוון - העורך

1
טיול של למהלוחמים ולוחמימכיככה נגמר בכוס קפה
בבית קפה נטול כל סיכון
המזלגות לא ננעצו בלבבות-אדם פועמים,
כי אם הוגשו לשולחן בנימוס המתבקש.
למהלוחמים עצם את עיניו
ודמיין חיים בהם פראיות ואהבה מתקיימים יחד,
מזינים האחד את השני ולא זרים זה לזה.
לוחמימכיככה נראה מוטרד,
הוא לא יכול להכניס דבר לפיו,
כי היה עסוק בלתכנן לפרטי פרטים
את האגרוף שיטיל על השולחן כשיגיע החשבון
ושאגת ה"אני אשלם"

2
קודם לא להתכונן
להמתין חמש דקות
ואז לקבל את המרות
להצליח לצאת לגלות בביתך שלך
להיות זר לאוכל המוגש, לארון המתקלף, לספה הבלויה,
לשטוף את הכלים ולהבין שהברז לא מטיל מים
אלא מפל
והמפל בשמורת טבע, מכאן שהבית נעלם.
אתה צועד על אדמה רכה.
בדרך אל השירותים קיסוס דוקרני על הקירות
אין שום הכרח ללטפו.
אם השלפוחית מלאה, השתן.
די במגע עדין בזרם הנובע מבין רגליך
כדי להבין שאתה הוא הברז
או פחות מכך
הקיר

3
קשה
לשמר תמונה של ציפור.
קל
להורגה
לתרץ
'סיפור בהמשכים'
ו'אני הסופר'.
אני לא שומר ציפורים בכלוב שלי
מקסימום כמה החלטות מתפרקות
ורגשות שליליים על גבול החולניים.
ולכן
מותר לי להיות ציפור
קל וחומר, ציפור כרותת כנף.
כל כך הרבה שנים אני מדדה בין הסורגים
זכרון הרוח המלטפת את גופי בשלבי שכחה מתקדמים
ויש בי כל הכישרון לספר על כך.
נפתח ברמז:
חיי הציפור שקריים.

4
מה שמתלקח מהר בחיים שלי:
אהבה,
הסוודר שקניתי בcelio,
החוברת החמודה שהכנתי בכיתה ב'.
בעיקר אהבה.
וגם קצת מהחוברת בעצם.
(זהירות, זה יהיה דרמטי:)
כל החיים שלי הם ל"ג בעומר.
מאגר עצום של עצים
שמורכב ממיטות ילדותי
אגור בפינת החדר.
בוערת בו אש תמיד.
קל להתקלף כך
(ובכוונה אני משמיט את עניין ההשחרה
שכן אזכורה יעכיר מעט את האווירה).
יתרון מספר אחד: אני נפטר מכל מה שמיותר.
יתרון מספר שתיים: תעסוקה לידיי המבולבלות.
יתרון מספר שלוש: חסכון בחשמל.
חסרון מספר אחד: אני שורף אהבה
                        מוכרח לשרוף אהבה
                        אחזור שנית אני שורף אהבה

5
דלות היא עסק פשוט
ובכל זאת אני מתאמץ
כדי להיות דלות
זה קשה, זה מעצבן
זה אגלי זיעה על המצח יפה שלי
שנייה אחרי שמרחתי קרם פנים.