לא שומע אותך, גם אם שוב תצעקי
ואת שמי תחרטי על גופך העייף
ובלהט הדברים כל תסכול תפרקי
השברים שתותירי, אני האוסף..
לא אקרא, לא אשפוט וגם לא אתעלם
אחבק, אנשק ואשלח לדרכך,
בלילות הקרים בדמי אשלם
את מחיר השתיקה הנקוב בנפשך
אייסר את עצמי בכאב שתחרישי
ואת טעם דמעותייך ארגיש מעיניי
שוב אקרוס אל תוכי, כך מבלי שתרגישי
כי בכל נשימה, חייך הם חיי...
שוב שומע אותך, כמה עוד תברחי?
שמך חרוט כבר מזמן על גופי העייף
יום אחד לעצמך את אולי תסלחי
על נימי נשמתי שבחרת לשסף... |
המציאות הנו מקרי בהחלט. אין צוות האתר ו/או
הנהלת האתר אחראים לנזק, אבדן, אי נוחות, עגמת
נפש וכיו''ב תוצאות, ישירות או עקיפות, שייגרמו
לך או לכל צד שלישי בשל מסרים שיפורסמו
ביצירות, שהנם באחריות היוצר בלבד.