|
ואם רק גם בקנה שלך היה פרח.
הייתי יכולה לפרוח כל יום מחדש
להסתכל לך בעיניים ולחייך
על אבן השיש הייתי מבשלת לך ארוחת מלכים
פה צומחים קברים לא פרחים..
אתה לא ניצן שנקטף לפני הזמן
אתה אף פעם לא תדע כמה דמעות הפכו לבוץ
במגרש המשחקים הקטן שקראת לו בית
ובארגז החול הקטן שבו נהגת לשחק ברובים דמיונים
הנשק לא נישק, והנביא לא הביא
ואני לבד
אחרי הכל אתה פרח
והקנה נשאר בודד וקר
אמא לא שוכחת, עדיף עכשיו ממאוחר. |
|
|
הי!
מה זה!
כתבתי טונה של
סלוגנים לפני
יותר מחצי
שעה?!
איפה הם!?
איזה שקרנים!
ימוחזר עלק!
הכל הם זורקים
ומפרסמים קטעים
ממחזות של
צ'כוב!
תבדקו בעצמכם,
יש לי את הרבע
שעה של בדמי
ימיה!
באמת!
ערד עזמוביץ,
בוידוי אמיתי
ומיואש ממקומם
מושבו! |
|
המציאות הנו מקרי בהחלט. אין צוות האתר ו/או
הנהלת האתר אחראים לנזק, אבדן, אי נוחות, עגמת
נפש וכיו''ב תוצאות, ישירות או עקיפות, שייגרמו
לך או לכל צד שלישי בשל מסרים שיפורסמו
ביצירות, שהנם באחריות היוצר בלבד.