ובאותו בוקר, הוא הופיע לפני. המלאך. נכון יותר, מאחורי כתפי
הימנית, מצד האוזן הלא שומעת. הצליח להפתיע,  כשניגבתי עדים
במראה, במקלחת, בשעת גילוח.  מטושטש  ואפור, עיניו אדומות,
ושקיות מתחת. מחוסר שינה. פירורי לחם בזקן פרוע, וכתמי חלמון
ביצה רכה על העניבה השחורה.
- אני קר-478@5#4421 המלאך השומר שלך, הציג עצמו, ודחף
לכף-ידי הרטובה,  כרטיס ביקור מקומט  ותיק-פרופיל החברה, כולל
דיסקומפקטי.
- לכבוד לי, הידקתי את מכנסי הפיג'אמה, מתמקד במראה, בלי
להסתובב, שמא יתפוגג, בניחוח אדי מי ה"אפטר שייב",
- איך לא ראיתי אותך עד עכשיו?
- הצבע-הבלתי-נרא, נפגע לאחרונה: חור באוזון, קרינה, וגשם
חומצי.
- טוב, אז מה מעשיך במקלחת? מציצן? מה בוער? צריך גילוח, פיפי?

- לא, ולא,  אני צמוד אליך.
- ממתי?
- בטרם תוכננת, גובשת נבראת...
- יופי! עכשיו אנא גלה לי: מה יעודי עלי אדמות, למה
נולדתי...
- לא יודע, לא לעיניין! אני מלאך שומר.
-  עד מתי?
- משניים יוצא האחד...
- ואז?
- לך זה כבר לא משנה, אבל, טוב: אקבל משימה-בלתי אפשרית חדשה,
או,  אצא לגימלאות.
- מה תעשה בגמלאות?
- אם זה כה חשוב לך, אטייל בעולם, אקים חברת שמירת-אבטחה
פרטית.
- ברמה יותר גבוהה?
-  זה בטוח.
-   נשמע ממש מבטיח-מרגיע. למה לא הזהרת אותי מסכנות,
מלכודות?
- אבהיר שנית: לא נביא, או רואה-עתידות. הייתי מגלה לך את
המספרים הזוכים בלוטו.  שמירה ואבטחה בלבד.
- ולא הגנת עלי מרמאים, רשעים, אויבים?
- לא "מגן-דוד, ראובן ושות". "שומר ישראל  בערבון מוגבל". גם
זה... בקושי-בקושי...
-  אתה מלאך טוב, או רע?
- לא יודע, גם וגם, לא ראיתי את התיק שלי, מסווג, סודי ביותר.
- למה נדבקת אלי?
- זה הג'וב שלי, ותנאי עבודה ופרישה מצוינים, משכורת שלושעשרה,
ששעשרה, וטיפשעשרה.
- לא עזרת לי במאומה.
- לא עוזר/ת-בית, אני מלאך שומר, זוכר?
- איך קיבלת את התפקיד הזה?
- קשרים, במפלגה הנכונה, לחש, כממתיק סוד.
- לא צריך אותך, אינך מועיל, לך לך לארצך.
- האירגון שלנו מהחזקים במשק-היקום, יש לי ותק, אי אפשר לפטר
אותי... בקושי פיענחתי את רחש קולו, שפסק פתע בשריקה מאיימת.
- אני אחפש, ואמצא את הדרך.
 לא השיב. שתיקתו הרתיחה אותי. כעסתי. שטפתי פני, הסרתי עיני
מעליו, וכשהבטתי שוב, דמותו נעלמה מהמראה. שמא מחטט שוב במגרות
הסודיות שלי? הסתובבתי.
מלאכים חסרי משקל-סגולי. לא שמעתי קול החבטה, כשהתמוטט, ונפל
על הרצפה, מאחורי... שכב על הגב, עיניו עצומות, פה פעור. מלאך
מעולף.

הפיברילטור הקים אותו על הרגליים.
- זיהום האוויר, עשן המכוניות, והסיגריות, "הורגים" אותי...
לא רגיל לזה.  נאנח... תמיד שאבתי אוויר - פסגות. האלקטרוניקה,
הסלולרי, אינטרנטי, טילים, לוויאנים, מערבלים ומשבשים קליטת
ההוראות שאני אמור לקבל מאי-שם... הכל מקוטע, מעורבל, מבלבל...
כבר עשר שנים יש לי סחרחורת,  בחילות, ואובדן שיווי משקל.  
 רצתי איתו ממרפאה לבית חולים.  לא רשום בשום קופה,  בזבזתי
עליו הון.   רק ב"יד שרה", (גוף וולונטארי שעוזר לנזקקים, כולל
ציוד רפואי), עזרו לי.
- רציתי להקים חברת שמירה פרטית...
- אצלי היה לך משעמם...
- מלאך עליון, לשמור על ראשי העולם התחתון... נאנח, מתנשף על
הסדין הלבן... להיות להם מלאך שומר מעולה.
- לוחמים... יוצאי סיירת מלאכים צנחנים... הצמיד את מסכת החמצן
לאפו.
-  אל תתאמץ, תנוח,
- ...צלפים בוגרי צ'צ'ניה, חברת "מלאכי שמירה מרע". הטובים
בעולם... נרדם, עם חיוך ילדותי על שפתיו הסדוקות, חולם על
יחידות קומנדו, סוכני ג'מס בונד, אמצעי-ראית לילה, וצבע בלתי
נראה שלא דוהה.
   מדע הרפואה היה חסר אונים.  אין בדיקות דם,   הרופאים לא
מצליחים להכנס לו לוורידים. בדיווח חדר מיון ממהרים לציין:
- הגיע בלי דופק, גם עזב בלי דופק.
- מעשן?  שואל הרנטגנולוג, בוהה בצילומי חזה חלקים-שקופים,
אין כלום.
- 2  אקמול כל  8 שעות, רטן פרופסור אתנן, המזכירה תתן לכם
חשבונית.
  רפואה כושלת. איש לא יודע לטפל  בו.  המלאך השומר שלי חזר
בתשובה,  מניח תפילין, לומד קבלה, ומתפלל שבע פעמים ביום. מצבו
מתדרדר.
 לכן ,אם תראו אותי, מסתובב בגני-ציבור, דוחף כיסא-גלגלים, בו
רכונה דמות אפורה, מחוברת לאינפוזיה וקטטר, אל תפנו לי עורף.
 זה המלאך השומר שלי. אין ברירה, אני צריך לדאוג לו.
אין לו בעולם איש מלבדי.