אורית אלדר / לבי נשבר לאלף חתיכות |
נסחפו שבריו אל כל עבר
כמו קרחון אילם
בשקט הדומם
ניתן לשמוע את תוכו נסדק
מבין החרכים עודו נושם
מדוע זרחה עליי השמש
מדוע היה עליי לראות
כי ישנו אור אחר
מסמא ומסנוור
חיוך קפוא על פניי
דין חיי לעלטה
ים של דמעות תחתיו
ואין תקווה
ואין אתה.
המציאות הנו מקרי בהחלט. אין צוות האתר ו/או
הנהלת האתר אחראים לנזק, אבדן, אי נוחות, עגמת
נפש וכיו''ב תוצאות, ישירות או עקיפות, שייגרמו
לך או לכל צד שלישי בשל מסרים שיפורסמו
ביצירות, שהנם באחריות היוצר בלבד.
|