|
לבי נשבר לאלף חתיכות
נסחפו שבריו אל כל עבר
כמו קרחון אילם
בשקט הדומם
ניתן לשמוע את תוכו נסדק
מבין החרכים עודו נושם
מדוע זרחה עליי השמש
מדוע היה עליי לראות
כי ישנו אור אחר
מסמא ומסנוור
חיוך קפוא על פניי
דין חיי לעלטה
ים של דמעות תחתיו
ואין תקווה
ואין אתה. |
|
|
ל"זה שמאשר"
היקר.
אני עמוס עוז.
בחיי. בחיי
אלוהים.
למה קשה לך
להאמין שאדם
כמוני יתעסק
בנסיונות נואשים
לפרסם כאן?
תעזור לי לצאת
מהמלכודת הזאת.
פרסם אותי
ונגמור עם זה.
ע.ע. |
|
המציאות הנו מקרי בהחלט. אין צוות האתר ו/או
הנהלת האתר אחראים לנזק, אבדן, אי נוחות, עגמת
נפש וכיו''ב תוצאות, ישירות או עקיפות, שייגרמו
לך או לכל צד שלישי בשל מסרים שיפורסמו
ביצירות, שהנם באחריות היוצר בלבד.