א "מה אני רוצה?" את שואלת, "רוצה לדעת מה רוצים באמת?
רוצים את הקצפת והדובדבן של החיים! את צודקת, כולנו רוצים אותו
דבר!"
כן, אני רוצה את הקצפת ואת הדובדבן של החיים. קשה לתאר עד כמה
אני אוהב את החום הזה ואת המגע הזה, ואת הריח הזה עד כאב. והם
השיער שלך, העיניים שלך והאף שלך. השפתיים שלך פעורות לרווחה.
הלשון המשתלחת, הפה שלך היונק עד כאב. והם הגוף שלך, התחת שלך!
ב ובבוקר, כפי ששירת הציפורים מעירה את חיות היער, אשמע את
שמי נישא בפיך וכמו רוח מלטפת יעירני. וכאשר אתמתח במיטה בשלבי
קימה, אשמעך מהצד מזמזמת עם הקול הבוקע מן הרדיו כאשר את
מצחצחת את שינייך. אחר-כך אשמע את המים יורדים, וזה לא בגללי!
ואני רוצה לעמוד במפתן המטבח, ולהתבונן בך מן הצד מכינה קפה
בחלוק קצרצר בלי לבנים וברגליים ארוכות ויחפות. לראותך יושבת
בכורסא שמולי, מחייכת. אני רוצה לראותך לופתת את כוס הקפה
המהביל בשתי הידיים, ונאנחת מאושר. לפעמים גם מכעס תהי נאנחת!
וזה חשוב מאוד שנתנשק בשפתיים לפני שאצא לעבודה! שתאמרי: "אתה
נראה מצוין!", תברכי אותי: "שיהיה לך יום מקסים!" והמבט האחרון
שאראה בך יהיה מחויך. אז אני מקווה שתנופפי לי לשלום כאשר את
נשענת בגופך על הדלת ועוקבת בעיניך היפות אחר לכתי. אז אשמע את
הדלת נטרקת. בשקט אשמע את הדלת נטרקת מאחורי גבי, מידיך
המענגות, לא מידי!
ג ועוד רצונות בחבילתי. לנהוג לעבודה בהנאה בלי להבין למה.
לחשוב עליך בדרך ולחשוב כמה העולם נפלא. לעבוד בריכוז בביטחון,
בלי דאגה בלי פחד. ליהנות מעיסוקיי בלי הסבר הגיוני!
ובמבוכת החיים הגועשת, רוצה אני לקנות לך בטבעיות פרחים ביציאה
מעבודתי ביום חמישי כפי שכולם קונים לאהובתם. ואני רוצה לחזור
בחושך, לנהוג באדיבות ולהתרגש בדרך בלי סיבה! וכשאצא מרכבי,
אני רוצה לראותך יוצאת לעומתי. ואני רוצה לקפץ לעומתך כמו
פינגווין! ואני רוצה לעוף אליך כמו ציפור! |