א     כשמפרה הזרע את הביצית מתחיל התהליך שבו נוצר האדם, גוף
ונשמה בו. לפי סיפור הבריאה, אלוהים יצר את האדם עפר מן-האדמה
"ויפח באפיו נשמת חיים ויהי האדם לנפש חיה."
   
אם ננתח את המוח לא נמצא בו את השכל! בכל אופן נוח לנו לייחס
את השכל למוח. אני מציע שנמקם את הנשמה בריאות. גם כדי שיהיה
קל יותר לדמיין אותה נמצאת במקום מוגדר היטב, גם בגלל שלא
לחינם נשמה ונשימה מורכבות מאותן אותיות עבריות עתיקות. וגם
מסיפור הבריאה היא נכנסה דרך האף ובוודאי הגיעה לריאות!
 
אומרים שככל שנתבגר נדמה יותר להורינו. יש בזה משהו, כי ככל
שמתבגרים, נהיים אמיתיים יותר! בכל מקרה, מה שיפה, שגם הנשמה
עוברת בירושה כמו המראה. היא עוברת בירושה עם הגנים של ההורים
ואולי הנשמה קשורה בכלל למבנה הריאות ותפקודן?    

ב     וכמו שאין שני פרצופים דומים כך גם אין שתי נשמות דומות.
אם היינו מפנימים את זה, החיים היו קלים הרבה יותר! למשל היינו
מבינים ומקבלים התנהגויות של אחרים עם כל השוני שבהם, ובלי
ללחוץ על האופי שלהם כל הזמן. כמו שאנחנו לא יכולים ללחוץ על
מישהו שיהיה תכול עיניים. רק שינויים קוסמטיים נוכל לעשות!

תארו לעצמכם, שהזרוע הימנית הייתה נלחצת במלחציים. עם הגדילה
ולאורך זמן, תיווצר זרוע ימנית מעוותת. האורטופדים יתפרנסו
היטב מגוף מעוות. הפסיכולוגים יתפרנסו היטב מלחץ מתמשך, שיאנסו
על הנשמה, עד שתהיי מעוותת!

ג     אין ספק שהגוף והנשמה שזורים זה בזה ואתיאיסטים יטענו גם
שאינם יכולים להתקיים זה בלי זה. שכשהגוף חולה האדם נהיה
עצבני, חסר סבלנות, חסר ריכוז וסובל מתעוקת לב. אותו הדבר
כשהנשמה חולה. אם יהיה בדיכאון למשל, לא יוכל לתפקד פיזית!

כדור הארץ סובב את השמש רק מכוחה של נוסחה פשוטה! מובן שאם
נייצב את כדור הארץ ונסובב את כל מערכת היקום סביבה, נקבל את
כדור-הארץ כמרכז היקום, אך נקבל גם כאוס בהבנת חוקיות התנועה
ביקום. רוצה לומר, שחשוב מאוד לפשט דברים!
   
זהו הסוד הכי גדול של הבנת הדברים. אני מציע שבשלב הזה לפחות,
כדי לפשט את העניינים ולהדגיש אותם, במקום להתייחס למערכת
הגומלין בין הגוף לנשמה, נתייחס לגוף ולנשמה כישויות עצמאיות
ונפרדות לחלוטין. כלומר, כאשר מפרה הזרע את הביצית מתחיל
התהליך שבו נוצר האדם, גוף נפרד ונשמה נפרדת בו!      
   
למעשה, רובנו כבר מתייחסים לנשמה כישות עצמאית. אנחנו מדברים
על הרוח כמו רוח. אבל אנחנו מדמיינים אותה ממש, רק כשהיא
מתבקשת לעזוב את הגוף! אני מציע שנדמיין אותה כל הזמן. נעשה לה
האנשה. נצייר אותה אולי כמו מסגרת של גוף האדם ממש!    

אני מציע עוד שנשים אותה בסביבה הטבעית שלה! חשוב מאוד להיות
בסביבה הנכונה, כמו לחפש נפט באדמה רווית נפט. כך שאם נתבקש
למצוא "תרופות" לנשמה, הייתי בודק את ההשפעות הכימיקליות שלהן
באזור הריאות ולא כפי שקיימת הנטייה לחשוב, באזור המוח.

ד     ועוד יש לדעת על הנשמה, כפי שמתקיימים חושים פיזיים: חוש
הראיה, חוש השמיעה, חוש הטעם וכו', מתקיימים בנו מצבי רוח. הם
החושים של הנשמה! הראשון שבהם הוא מצב-רוח אהבה. והאחרון שבהם
הוא מצב-רוח פחד-מוות!