דנה אגם / )וידוי) |
והם כקבצנים פשוטי ידיים,
קרועי חולצות.
אין בי חלונות
ועל כן חסינה אני,
איש לא מביט
לתוכי;
אך מבחוץ
מתקוטטים הצער והתקווה
בזירת עיניי,
משולחי רסן.
12/04/10
המציאות הנו מקרי בהחלט. אין צוות האתר ו/או
הנהלת האתר אחראים לנזק, אבדן, אי נוחות, עגמת
נפש וכיו''ב תוצאות, ישירות או עקיפות, שייגרמו
לך או לכל צד שלישי בשל מסרים שיפורסמו
ביצירות, שהנם באחריות היוצר בלבד.
|