שחר נודלר / אהבת האצבעות |
המעלה בדל של שחוק
ומעלה בי רוח קל
גופי כמעט חסר משקל
שוב אחזור אל השירים
גופי מזיע חרוזים
צעד שעל בשבילך
צועד אני בשביל אלך
כי זיו עינייך, זיו פניך
המשחקים עם שערך
והלב כה מתבלבל,
מה תראנה? הוא שואל
אך שוב שתקו, עצמו עיניי
והלב הוא כה קנאי
הולם דופק כמו שעון
רוצה לפתוח גם חלון
ולהציץ מבעד קיר,
אך כל זאת הוא כבר מכיר
ועד יזכור כי "אין סיכוי",
כי בפי כל זאת תלוי
ושפותי גיבוב שטויות
אהבה יפה לאצבעות.
המציאות הנו מקרי בהחלט. אין צוות האתר ו/או
הנהלת האתר אחראים לנזק, אבדן, אי נוחות, עגמת
נפש וכיו''ב תוצאות, ישירות או עקיפות, שייגרמו
לך או לכל צד שלישי בשל מסרים שיפורסמו
ביצירות, שהנם באחריות היוצר בלבד.
|