ערב יום כחול עמוק
כל שיש זה רק לשתוק
לשאת מבט אל השמים
נצנוץ כוכב אל העיניים
ייקח יחזיר אליי אותי
בחזיונות על עברי
בדמיון של חלומות
ודמיון של דמיונות
הופיעו חרש באמבט
ונהפכו ללחן קט
נשפכות שוב המילים
טיפות, טיפות אל הביבים
אך על ראשי טיפות מספר
הופכות בלחש לנהר
זורם קולח, הוא אני
מזיז כעת את אצבעי
כותב עצמו על הנייר
וכך לנצח הוא נשמר
כי ישמר לו דף אחד
בתוך קלסר עומד בדד,
על ארון ישן עתיק,
בתוך הבית המחניק,
המוקף גדר, חומה,
בתוך רחוב, בתוך אומה,
בתוך ארצי, בתוך כוכב
המנצנץ אי שם עכשיו. |
המציאות הנו מקרי בהחלט. אין צוות האתר ו/או
הנהלת האתר אחראים לנזק, אבדן, אי נוחות, עגמת
נפש וכיו''ב תוצאות, ישירות או עקיפות, שייגרמו
לך או לכל צד שלישי בשל מסרים שיפורסמו
ביצירות, שהנם באחריות היוצר בלבד.