ברמה המטפורית ירד גשם זלעפות, וגם היו ברקים וסופות שעקרו
עצים והעיפו כלי-רכב. התעוררתי לפנות ערב כשהראש שלי מתפזר לכל
הכיוונים, ונדמה, ברמה המטפורית, כאילו האדמה זזה. לקחתי את
הזין שלי להשתין, שטפתי ידיים (לסבון היה מגע מחליא), וניסיתי
לעשות לי קפה. אבל בשלב שהיה אבקת קפה בכוס והמים התחילו
לרתוח, קיבלתי בחילה והקאתי קצת מיצי-קיבה לתוך הפח. אז הדלקתי
סיגריה שנייה וחיפשתי את המוסיקה שתסדר לי את הראש. לא יודע
למה, אבל שמתי את הפסקול של "ספרות זולה" שירד די מהר, ואז את
הדיסק הראשון מתוך זוג הדיסקים בהופעה של ברי סחרוף, זה ירד
גם, ואז את גאנז' נ' רוז'ס המוכרים והטובים באוסף שלהם, שעשה
לי נעים בקליפה של המוח. הבטתי לערב החשוך דרך החלון, ראיתי
כלום והרגשתי את האווירה הנעימה שאני לא מסוגל להרגיש. אז
עשיתי לעצמי וודקה-תפוזים קטן.
היא דפקה בדלת בתחילה בעדינות, ואז זה הלך וגבר. בהתחלה בכלל
לא שמעתי, וכששמעתי רק הצצתי בעינית ולא עשיתי דבר מלבד לחכות
שזה ייפסק ולעשן את הסיגריות. "אני יודעת שאתה שם," היא צעקה,
לא חזק. בתגובה הגברתי את ווליום המערכת, והיא סיננה
"בן-זונה," תקיף והלכה. חשבתי, היא בחורה טובה וכל זה, אבל מה
לעשות שגבר במהפכה.
הלכתי בסלון בסיבובים כמו זבוב בחדר, ולא קיבלתי טיפת סיפוק
מהעישון, ולא משנה שעישנתי בשרשרת. הייתי צריך קפה, חשבתי, אבל
מה לעשות, המוח היה צריך, הקיבה דחתה.
קיבלתי לחץ בחזה וחנק בגרון מכל הבלגנים שהתרוצצו לי בראש בקשר
לחיים ולמדינה ולתקשורת, וראיתי עיתון מוטל על הספה הכפולה.
הוא היה פתוח על מדור האסטרולוגיה שהיא קראה לפני שהזדיינו.
לקחתי את העיתון בזעם שקט למעוך אותו ולזרוק אותו לפח, וראיתי
את המשקפיים הזולות שלה. אלה היו משקפי קריאה עם עדשות
מפלסטיק. שמתי אותן בפינה של ה-ויטרינה, וחשבתי אם לעשות קפה
או עוד וודקה-תפוזים. בסוף לא עשיתי לא זה ולא זה, רק עישנתי
ורציתי לשבור את המשקפיים, אבל זה לא היה יפה לעשות, אחרי הכול
היא זיון טוב. |