ואתה שכחת איך לחיות. אתה מחשב כל צעד שלך כל הזמן. אתה בודק
אם כדאי להתאהב בה, אם זה ישתלם לך, אם היא נראית כמו מישהי
שתגרום לך להיראות טוב, אם היא נאמנה. אתה בודק את כל העובדות
ולא מדלג על כלום, כי אתה מחושב, מתוכנת.
אתה מעדיף להיות לבד, כי חשבת על זה שאם אתה נמצא יותר מדי עם
אנשים אחרים הם מאטים אותך, מעקבים, דורכים עליך. אז אתה לא
מתחבר לאנשים יותר מדי, אתה לא לוקח את הסיכון ומעדיף להיות
לבד, כי אתה בן אדם מחושב.
אתה חושב הרבה. היית עם הרבה בנות אבל לא הרשית לעצמך להתאהב
באף אחת מהן, כי זה יהיה מאוד לא מחושב ולא הגיני מצידך.
שכחת איך לחיות, אפילו נשימות אתה מחשב. אפילו כשאתה ישן איתה,
אתה מנסה לנשום באותו הקצב, אתה מפחד שזה יגרום לך להיראות לא
נורמלי אם לא תנשמו ביחד. ואז אתה חושב אם כדאי לך להתאהב בה,
אם היא תגרום לך להיראות טוב. ולרגע אחד נסחפת ואיבדת את קצב
הנשימה, לרגע אחד פשוט חשבת כמה שהיא יפה.
אבל אז תפסת שוב את קצב הנשימות וחשבת שלא כדאי, חזרת להיות
מחושב שוב והתאפסת על עצמך. ניסית להיות הגיוני והבנת שזה
מסוכן לאבד את עצמך ככה, להיסחף. אז קמת והלכת, וויתרת. כי היא
סתם עוד סיכון מיותר שלא מסתדר עם החישובים שלך. |