אבל היא שלי הלילה, ירושלים.
גם שלי. גם בפניי היא פותחת את המעיל
ופוקחת עין אחת, לראות רק מה שמותר.
קרון בודד נוסע נסיעת מבחן ללא נהג,
אין שיכורים הלילה.

וכמו תמיד המדרכות בולטות קצת,
כמו נמשים.  אולי
כדי להזכיר שפעם התהלכו כאן
כל מי שהתמזל מזלו, ביניהם גם האהוב שלי.
אולי גם הוא ליטף את האבנים בדרך אליי
לאט, מתענג על קיפאונן.
ודאי גם לו השתרבבה איזו
מנגינה אל בין השפתיים,
מכמורת מלחינים רפה.

07/04/10