יש בי רצון להישאר
אני יודעת
לנטוע שורשים כעץ עיוור
ללמוד לגעת
לא כמו שגוף משיק בגוף
אלא אלם באלם
לא כמו פרפר, שואב חיים ועף
אלא כמו לב, מציץ נפגע
ושם שוכן הוא, יתר חייו.
המיית ליבי רומזת שמשהו משתנה
הרגישות תחלוף, ורגש סטואי ימלא
אז אכיר אותך קטנה שלי
גדולה עכשיו כמו שאני.
גם אם פחדת אז, היום כבר לא תפחדי
אם לחמת בי אז, בדכי,
את שרירי החרב תרפי
וכמו אוצר גלום בצילי
בבואה צלולה תיראה
כשם ביקשת דמותי,
בגיר לבן על עלה.
לנתיבים של רוח ארוץ,
ואת אחרי תרדפי
ובלילות כמוסים של גשם
אאחז אני בך, נפשי.
עד לרגע בו ההין להשכין איתך לילי
ואת, את שורשייך תינטעי אצלי
נשחק משחק של ילדים כסרט תקופתי
נחשוף רזים, נתיר קשרים
נציל אחת את השני
לכל אותם הרגעים בהם נשיק,
את ואני. |
