את תלויה על רגעים
בין כל הכביסה המלוכלכת שלי
שאני תולה כדי שתתאוורר
מתחתייך ריצוף של כלים
שלא נשטפו זה זמן,
ניירות טואלט משומשים
וחפצי נוי שכנראה היה בהם יותר נוי
במקום אחר.
וכשאני מחליטה לקום מהמיטה
המוצעת ניירת שעליי למיין,
אני באה אלייך
ומקפלת אותך לתוך תוכי
שתהיי מסודרת שם בין
הפינות הקטנות שבלב שלי,
מנקה מאבק את הדפנות שלא ידבקו בך.
את היית לי יותר ממה שיכולתי להכיל,
אבל רציתי להכיל הכול. |
המציאות הנו מקרי בהחלט. אין צוות האתר ו/או
הנהלת האתר אחראים לנזק, אבדן, אי נוחות, עגמת
נפש וכיו''ב תוצאות, ישירות או עקיפות, שייגרמו
לך או לכל צד שלישי בשל מסרים שיפורסמו
ביצירות, שהנם באחריות היוצר בלבד.