מאבי קיבלתי דבר אחד:
את השם הגלותי
ובגלות הוא נותר, וכמוהו
נפשי.
מארץ הכפור שלח ממען לא ידוע
קופסה קטנה ובה צלב מוזהב
לענוד סביב צווארי החנוק
אך מפאת הבושה
מפני מחאה נחושה
נותר התליון יתום מגופי בקופסה
נח על השידה לצד תעודת הזהות הכחולה
שם רשום "יהודיה".
גלות יהודית
גלות נוצרית
יד ביד.
חובטים בליבי
ובלילות הוא חולף
ליד הכנסייה
זו שעומדת בקצה רחוב
בו גרה אמי
פה, בהר הכרמל
מסתובב ונעלם.
שם
מטפסת על חלון
מחפשת בין תמונות מוזהבות
דמויות צלמיות
ההילה של מריה נוצצת
ובנה בחיקה
ובבית
יושבת אמי
על ברכיה אלבום משפחתי
סבתי ואמה
נותרו מאחור כנציבי אפר
עלו השמימה באקספרס של חצות
ממחנות
ליד תחנות הרכבת
מסילות ארוכות - ארוכות
לשום מקום
ובשום המקום הזה מחפשת את שורשיי
פזורים על פני
אדמות אדומות
אדמות אפורות
אדמות חפורות
בציפורן
זרעי תהומות שנשפכו
קישטו את פיגומי נפשי הפגומה
בעלים מוזהבים
כמרבד טופוגרפי
חופרת בידי שרידי חרסים
מחפשת שמות על מפות
אבדו בין שיני הזהב הכרותים
ממלמלת מילות תחינה
הושע נא.
עוצמת עיניים אל מול
ארון הספרים
שם נח התנ"ך האח האובד
של הברית החדשה
זה לצד זה עומדים בשתיקה
אחים יתומים לנשק.
הם קרואים
אותיות מרצדות על דפים דקיקים
פסוקים ארוכים
מדויקים
המילה האלוהית
ואני, סתמית
מעוותת
ומעוות לא יתקון.
|