למה זה קורה רק לי - ולמה זה תמיד אתה?
איך שזה נוגע רק בי - ולמה אני תמיד בוכה?
אולי עדיף שאני אשתור, כדי שאתה תהיה מרוצה
אולי אני אשתוק, אבל בפנים עמוק אבכה.

אולי מספיק עם זה כבר... כבר לא נותרו לך מילים.
אולי נפסיק עם זה כבר... בסוף שנינו נפגעים.

תמיד זה כך, אף פעם לא נגמר.
אתה חושב על האתמול, אני כבר חיה את מחר.
הזדמנויות מגיעות , אם רק תדע איך לחבקן
ואם על חיים שונים תחלום ותגשים את החדש,
אם תחשוב שהמחר יפתיע, הוא יצחק וגם ייגש.

כי אם לרגע רק תוריד את הבגד השחור.
השמש תכסה ולפתע אין בור.