אלה שכביכול יודעים את כל התשובות לכל השאלות
נחלשים, מתעייפים.
אלה שנותנים לי כוח,
החזקים.
הם שעושים רעש ושימחה
נהיים שקטים
החיים לא תמיד נותנים מה שרוצים.
השעון מתקתק, הזמן דוחק
הם עמוסים.
ואי אפשר לחזור אחורה
הם לא נהיים יותר צעירים
כבר לא מסתכלים לי בעיניים,
האומץ דועך
הם מתביישים
הופכים למכונות אפורות
כי ככה כולם נראים.
הוורוד משחיר,
מסכות וחומות
לבנים על לבנים
אני רוצה להיות משענת אך קני רצוץ
רוצה להיות שקט אך סואן לי בראש
אני רוצה להיות רגש אבל מרגיש לי חמוץ
לא יודעת מה לומר ואיך לתת כוח שגם לי די מר
הם חסרי אונים הופכים לקטנים מגדולים
יש בי רחמים ואהבה ,תפקידים מתחלפים
אני כה קטנה וכתפיי כה צרות
איך אצלח את כל השאלות
רוצה לכבות את האור וללכת לישון
שמחר שוב יתבהר ונשכח את היום. |
המציאות הנו מקרי בהחלט. אין צוות האתר ו/או
הנהלת האתר אחראים לנזק, אבדן, אי נוחות, עגמת
נפש וכיו''ב תוצאות, ישירות או עקיפות, שייגרמו
לך או לכל צד שלישי בשל מסרים שיפורסמו
ביצירות, שהנם באחריות היוצר בלבד.