משהו בתוכי מת
בכל פעם שאת נולדת מחדש
כל חיוך שלך סוחט ממני דמע
כשאת נוטעת בעצמך אהבה וזורעת בי הרס
מה איתי? למה את לא מסתכלת עליי?
למה אני לא מסתכל על עצמי
למה את כמו עוף חול
ואני כמו שעון מחוגים
למה האהבה בינינו דיגיטלית
ואת כמו פצצה, מתקתקת
דופקות שניות בתוך עצמות הראש
ובין חיוך לשתיקה
חבוי כל כך הרבה
כל כך מעט נשאר
עתיד הווה, מזמן עבר
את כמו שעון ואני כמו קיר
תלוי על כלום, מחזיק אוויר
נושם עמוק נחנק שנית
אנלוגיה שכזאת בינינו
וסוללות אל תוך גלגל שיניים
אני אחד ואת יותר
אני ואת בכל זאת אנחנו שניים.