ליד הים
מצולות תכולות,
כל כך עמוקות!
כמו עיני עולם,
כך הים.

מרובד במעמקים,
מתערבל,
מתכרבל,
בולע הכל,
ופולט.
       רגע מתרכך.
       רגע זועף.

אזובים בסלע,
מעלים ירוקת.
ספינה במרחק,
חורצת בו פסוקת.
                   מתנפץ גל אחר גל
                  מי יאמר לניע חדל?

אני ליד הים,
מביטה פנימה בנעלם.
משתקפת בקיים.
בולעת מלח ונעה בחול
                          החם.

נאבקת מול הרוח,
עומדת בחוף הבטוח,
נרטבת במי המצולה,
מתנודדת, יורדה ועולה,
                      יורדה ועולה!

מצולות תכולות, ירוקות,
עמוקות!
כמו עיני עולם,
כך הים.

אני מביטה בנעלם.

23.03.2010