|
עכשו כשאני עוזב אותך
כי זה מה שהזמן אומר,
את מתפשטת וקוראת לי לגעת בך -
דוחקת בי להשאר.
ובשנות גלותי לא אחדול
מלערוג אל גופך המלוח,
הן אני שביקשתי לאהוב בך הכל
ליבי לעולם לא ינוח.
ובשובי אל חדר האמבטיה שלך,
חסר-כל כמי שמגשים חלומו,
תבריק זעתך על גופי העירום
וזרעי בך ימצא מקומו. |
|
|
הוא התחיל לצעוק
עלי שאני כמו
משפט מורכב, עם
נושאים סתמיים
ופסוקיות תכלית
שתמיד מתבלבלות
לו עם פסוקיות
סיבה, ושנמאס לו
שאני מורידה לו
נקודות על ניתוח
לא נכון.
אחרי שהתאמצתי
נורא לא לבכות
הוא אמר לי:
"רואה? זה תיאור
תוצאה" וטרק את
הדלת.
מתוך: "נשיקה
צרפתית" |
|
המציאות הנו מקרי בהחלט. אין צוות האתר ו/או
הנהלת האתר אחראים לנזק, אבדן, אי נוחות, עגמת
נפש וכיו''ב תוצאות, ישירות או עקיפות, שייגרמו
לך או לכל צד שלישי בשל מסרים שיפורסמו
ביצירות, שהנם באחריות היוצר בלבד.