מאירה תמיר / אזכרה 14 |
כמו כדור שלג במדרון
שסופו להתנפץ בתחתית
ולא בחזיון
לא בגופך ואפילו לא על גופתך
לא הצלחת לעצור את הכול
ואף לא את מחוגי השעון.
נסתרות היו דרכי האל
ונסתרות דרכי אהבתך
והלכת לך מן העולם
בשתיקה שלך באמת הנאלמת
וכל כולה מדברת ומדברת
וכל בר דעת יבחין
חכמה הייתה בעד עצמה להבין.
ואני כמו תמיד כמו אני
זאת המחמירה תמיד קשות עם עצמי
בגופי ועל גופתי המתה
המדברת ומדברת כל כולה
מילות של סליחות וחרטה
מתייסרת
בסלסולי לשון
עדיין מסתחררת במדרון
עד ליומי האחרון.
אזכרה לאמי זיכרונה לברכה
ארבע עשרה שנים.
המציאות הנו מקרי בהחלט. אין צוות האתר ו/או
הנהלת האתר אחראים לנזק, אבדן, אי נוחות, עגמת
נפש וכיו''ב תוצאות, ישירות או עקיפות, שייגרמו
לך או לכל צד שלישי בשל מסרים שיפורסמו
ביצירות, שהנם באחריות היוצר בלבד.
|