איגור וזמנסקי / את מציירת גשם |
עכשיו את מציירת גשם.
שברי ברק מהבהבים סביבך
ומעירים ברקת על הדשא,
והוא מוריק בבוקר כמו חדש.
אספלט רטוב רותח כמו בזלת
ברגע היוולדה. מטר נרגש
יורד למטה ועומד בדלת
בגילופין. גביעים גבוהים של רעם
מהדהדים עדיין באוזניו.
והשמיים - צעירים כמו פעם -
כבר נכנסים בדלת אחריו.
המציאות הנו מקרי בהחלט. אין צוות האתר ו/או
הנהלת האתר אחראים לנזק, אבדן, אי נוחות, עגמת
נפש וכיו''ב תוצאות, ישירות או עקיפות, שייגרמו
לך או לכל צד שלישי בשל מסרים שיפורסמו
ביצירות, שהנם באחריות היוצר בלבד.
|