|
יש משהו מרגש בלחזור למקום שבו היה רבוי המון כאב.
לבוא עם אף מורם ולחייך.
לעטוף את הכאב בחיבוק, לדעת שכבר לא יפגע בי.
לדעת שכבר לא יהיה בי כזה כאב.
כי עברו כבר הרבה מים בנהר
גדלתי
התחזקתי
חויתי וגם טופלתי.
מודה ל"במה" שהיתה כאן עבורי ברגעי כאב, תודה לאנשים שחיבקו
ואימצו אותי לתוך ליבם אז.
מחבקת אותם למרות השנים שעברו. מקווה ומייחלת שגם להם החיים
השתפרו.
למרות הקושי היום יומי המתבקש מהחיים -
מאושרת ושלמה.
שולחת אהבה.
ומודה. |
|
|
כששאלתי את אמא
שלי למה הייתה
שואה היא ביקשה
ממני שאני אתן
לה עיפרון, נתתי
לה היא שברה
אותו ואז ביקשה
את כל החבילה,
נתתי לה אותה
והיא ניסתה
לשבור אותה ולא
הצליחה ואז
אמרה:
אתה רואה, יהודי
אחד קל לשבור
אבל הרבה יהודים
יחד זה קשה.
אבל אמא בשואה
נרצחו הרבה
יהודים,
היא שתקה לקחה
מסור וניסרה את
העפרונות.
אתה צודק היא
אמרה לי וחזרה
לג'ויינט.
יאשה מתחיל
להבין את השואה,
הגראס
והסלוגנין. |
|
המציאות הנו מקרי בהחלט. אין צוות האתר ו/או
הנהלת האתר אחראים לנזק, אבדן, אי נוחות, עגמת
נפש וכיו''ב תוצאות, ישירות או עקיפות, שייגרמו
לך או לכל צד שלישי בשל מסרים שיפורסמו
ביצירות, שהנם באחריות היוצר בלבד.