בחצר הישנה של ביתי
המרצפות זזות לאט
בשלכת תחת עץ התות
כותבות להן שיר לצהריים
את הולכת ביניהן
בין הירוק של פטל הבר והשיחים הנבולים
פה ושם
יש סימנים של גדר
יש סימנים של אספרגוס
המרצפות כותבות עצמן
בכתיב מלא של שמש
בלי פסיקים ונקודות
באות בימים
אבל בלילות כשאת חוזרת מעמל יומך
חוגגות מתחת לרגלייך
ואבן אחת שיכורה מתנדנדת
מצביעה על זו שמתנועעת בתפילה  
על המיטה את נותנת בי אותות
מפוררת את רגבי החשכה
בבוקר עוד רואים את הבורות
של נהמות הלילה
והמרצפות זזות לאט.