דן ספרי / חשרת הגוף |
לפעמים הגוף החי הוא הגוף המת
מתי יודע הוא כי באה עת?
את העור החשוף רק הרוח שופט
את הגמיש את הבלוי, המתקמט
את הנקבים, הצנורות, החלולים
שהיו ללא מתום עתה הם חללים
חשרת הגוף המת מתעננת ללא-גוף
מת הולך במסדרונות, אוויר לומד לצוף
ויש צפורים ששואלות האם אתה עצוב?
שיירת חסידות מנפנפות לך כנפים
אמור להן תודה עצום את העיניים.
המציאות הנו מקרי בהחלט. אין צוות האתר ו/או
הנהלת האתר אחראים לנזק, אבדן, אי נוחות, עגמת
נפש וכיו''ב תוצאות, ישירות או עקיפות, שייגרמו
לך או לכל צד שלישי בשל מסרים שיפורסמו
ביצירות, שהנם באחריות היוצר בלבד.
|