ברחבת המאה ועשרים
בלי מושבים ובלי שרים
חי לו משוגע אחד
בתוך בית משוגעים
כל עובר ושב חשב
"בחור מוזר" אותו תושב
שאינו אוכל ולא שותה
גם לא הולך לישון
יושב בטל ורק צופה
משקיף מן החלון
לשמע קול שריקת בלמים
או צעדים במדרגות
כמו שד דוהר בין חדרים
מתרוצץ בין חלונות
מכל רחש שיחת שכנים
או רשרוש של מפתחות
מנתר כמו חץ מקשת
מתייצב מאחורי הדלת
בפראות לבו הולם, ברקותיו פועמת תקווה
מבוסם מציפייה, שיכור מגעגוע
מוודא שלא חולם, היא כאן, סופסוף, האהובה!
נסיכה יפהפייה, מבשרת סוף שבוע
הבית הוצף מחדש באור
וחמימות מלטפת נעימה
אין זכר עוד לקור
ששרר בעלטה
גם השגעון בטירוף נמלט
וחזר לקו השפיות, כמעט...
בבית המשוגעים הזה, וזה בדוק!
מותר כבר לגלות
אין כותונת לבנה, ואין חלוק
אין גם ריפוד על הקירות
מה שבטוח,
משוגע אחד יש שם.
אני,
משוגע עלייך! |
המציאות הנו מקרי בהחלט. אין צוות האתר ו/או
הנהלת האתר אחראים לנזק, אבדן, אי נוחות, עגמת
נפש וכיו''ב תוצאות, ישירות או עקיפות, שייגרמו
לך או לכל צד שלישי בשל מסרים שיפורסמו
ביצירות, שהנם באחריות היוצר בלבד.