|
איך אני בכלל לא אני
וכל מה שקורה סביבי הוא רק מזון לעצב הזה
איך הרעד הזה בי אינו נשלט וקיים
בעוצמה חזקה מקיומי כעת
איך אני חולקת איתך את שבסתר
התקיים שנים כה רבות
ואתה עדיין נשאר
איך אני יושבת כאן במקום הזה
ולא מנסה לסדוק את הקיפאון ?
איך אני נשלטת על ידי גורמים שטחיים
שמעצימים בי כל קושי פנימי
איך אני בכלל לא אני
ואיך הגעתי למצב הזה
בו לא נותר לבטני מה לסחוט עוד
והמעגל בתוכי לא מפסיק
אני לא זזה
גם כשיש לי לאן
כי איך?
21.03.2010 |
|
|
צריך לקרוא
דברים בבמה
כאילו אף אחד לא
כותב, ולכתוב
דברים לבמה
כאילו אף אחד לא
קורא.
עמרם מצנע, מנסה
את מזלו בבמה. |
|
המציאות הנו מקרי בהחלט. אין צוות האתר ו/או
הנהלת האתר אחראים לנזק, אבדן, אי נוחות, עגמת
נפש וכיו''ב תוצאות, ישירות או עקיפות, שייגרמו
לך או לכל צד שלישי בשל מסרים שיפורסמו
ביצירות, שהנם באחריות היוצר בלבד.