גיא קצוביץ' / ערב קר בחורף חם |
החלונות והידיים שלובות זו בזו. היא רוכנת לעברי ונותנת נשיקה
רכה בלחי. קטנה כזו, מחויכת. "אני יודעת", היא אומרת. "תחליט,
זה לגמרי בידיים שלך". אני לוטף לה נשיקות רכות על המצח, כמה
חלשות ומהירות, ואחת חזקה. הידיים עוזבות ונפרסות לחיבוק גדול.
"עדיף שלא, כדאי שנפסיק להתראות".
שנינו בוכים. עדיין חבוקים.
היא משתחררת מהאחיזה שלי, וטסה.
המציאות הנו מקרי בהחלט. אין צוות האתר ו/או
הנהלת האתר אחראים לנזק, אבדן, אי נוחות, עגמת
נפש וכיו''ב תוצאות, ישירות או עקיפות, שייגרמו
לך או לכל צד שלישי בשל מסרים שיפורסמו
ביצירות, שהנם באחריות היוצר בלבד.
|