בלובן העיר נשרו כפות רגליי
נשרו לילות הסיוטים
נשרו הזיכרונות
וגם להם עונות שנים
נסי ללכת שוב בתלם ללא כפות רגליים

משוטטים פתיתי מחשבותיי
עפים לכל העברים
ולכל הרוחות
נבנו מעצורים לכל נשימותיי
בכעס נמסים אל השוליים כי הגיחה שמש

בעקביות סודק הקור  את עצמותיי
המשך לשוט אל המחר
לוחש הפחד לנהר
חריצי השקט באוזניים
הלוואי ולא היה אומר דבר

בצמרות היער ניחושים קלים של דרך
ציטוטי ציפור השיר
שיטוטי כפות רגליים
עקבות חיים  ללא מוביל
רחשי ליבי בין שיחי קוצים.