|
בלובן העיר נשרו כפות רגליי
נשרו לילות הסיוטים
נשרו הזיכרונות
וגם להם עונות שנים
נסי ללכת שוב בתלם ללא כפות רגליים
משוטטים פתיתי מחשבותיי
עפים לכל העברים
ולכל הרוחות
נבנו מעצורים לכל נשימותיי
בכעס נמסים אל השוליים כי הגיחה שמש
בעקביות סודק הקור את עצמותיי
המשך לשוט אל המחר
לוחש הפחד לנהר
חריצי השקט באוזניים
הלוואי ולא היה אומר דבר
בצמרות היער ניחושים קלים של דרך
ציטוטי ציפור השיר
שיטוטי כפות רגליים
עקבות חיים ללא מוביל
רחשי ליבי בין שיחי קוצים. |
|
|
אני נוסע.
נסיעות הן הנפש
של העולם הזה.
נסיעות נשארות
לעד.
הכל פשוט : צלע
הר ירוק ומצמיח
עצים ועשב,
ומולו צלע הר
צחיח ושרוף
שרב,
אני נוסע
ביניהם. הגיון
פשוט של צד
השמש
וצד הגשם. ברכה
וקללה, צדק ואי
צדק
אני נוסע
ביניהם. רוח
שמים ורוח
הארץ,
רוח נגדי ורוח
איתי. אהבה חמה
ואהבה קרה
כמו נדידת
ציפורים. סעי,
סעי מכונית.
יהודה עמיחי
ז"ל |
|
המציאות הנו מקרי בהחלט. אין צוות האתר ו/או
הנהלת האתר אחראים לנזק, אבדן, אי נוחות, עגמת
נפש וכיו''ב תוצאות, ישירות או עקיפות, שייגרמו
לך או לכל צד שלישי בשל מסרים שיפורסמו
ביצירות, שהנם באחריות היוצר בלבד.