אתה הולוגרמה בחיי.
מביטה בך
פעם ככה,
ופעם אחרת
לא תמיד מובן.
מבקש התאמת זווית ראייתי
לכלל התובנות שבך.

אישיותך משתנה,
פעם ככה,
ופעם אחרת.
לא תמיד מסונכרן,
גם לא עם עצמך.
נוח לך להיות בועה
בחיי
בחיי אחרים
ללא תלות
ללא מחויבות
ללא הסברים.

הרגש שלך נבהל
בכל פעם מחדש
כשאתה מקבל חיים
שלי
שלך
של אחרים.
בורח מההולוגרמה
יוצא מעצמך
לאן?

מתבוננת בך
מנסה לקרוא אותך,
תלמידה נבונה אך כושלת.
האתגר שהיה מרגש בעבר
הופך למייגע, מתיש.
סיזיפי בבנאליות שבו.
אך כמהופנטת,
איני יכולה להתיק עיניי.

קרני האור הפוגעות בך
נבלעות בתוכך פנימה
ומשתקפות אלי בחזרה
באור מסנוור -
מחממות אותי
מרתקות אותי
שורפות אותי
לאט לאט.

את מה שהענקת לי
בהיותך הולוגרמה בלבד
לא ניתן לכמת בכסף
לא לתאר במילים
לא לשורר בשירים
רק להרגיש
רגש לא ברור
פעם ככה,
ופעם אחרת.


18.3.2010