כלבי אשמורת / מר היין |
הדלת סגורה אני לבדי
הם נסעו רחוק בדרכים מוזרות
גם אני הייתי שם פעם ולא לכולם נמאס
מועדוני טראנס וחומרים מקהי עיניים
עבודות מזדמנות לגרד עוד כמה שטרות
ציפיות הורים וחברים לשבת מעולף מול הטלוויזיה
לקוות שהשירים יגידו את מה שאנחנו מרגישים
לכמהה לאהבה טוטאלית בלי שום תנאים
האיש הזקן עודנו כמו תמיד הוא חזר
הוא הולך לבוש סמרטוטים ובד לראשו מלופף
זקן על פניו ושיערותיו פרועות
בידו מקל גדול וחזק ארוך נשען כשקשה
הוא חוצה את הרחוב ולפעמים מקיף במקל עולם
כאילו כן זה מה שנשאר
אבל אני רוצה להגיד לו שזה כבר לא ככה אצלי
שיממון לעיתים כבד והמוח מתעתע אבל יש לי
את הריקנות המשכרת של עולם שהיה והיה
צריך רק לעצור להפסיק להילחם
לעולם לא ננצח את החולשות שלנו
מילה אחרי מילה קריאה כתיבה מרפא את עצמי
אך אמות משוגע ורעב
המיטה שלי נראית פשוטה
אם שמים מוסיקה ושוקעים
אפשר לשמוע גם דרך כל הקירות והמסכים
שירת הציפורים
לעולם יש תקנה וכולם מבולבלים
רגע אני כאן כמו כולם
רגע עם כולם אני במיטה וגם אני איתך
וישנים
תנו לסחרחרת להסתובב
הכול בסדר תמיד
גם כשנדמה שלא.
היצירה לעיל הנה בדיונית וכל קשר בינה ובין
המציאות הנו מקרי בהחלט. אין צוות האתר ו/או
הנהלת האתר אחראים לנזק, אבדן, אי נוחות, עגמת
נפש וכיו''ב תוצאות, ישירות או עקיפות, שייגרמו
לך או לכל צד שלישי בשל מסרים שיפורסמו
ביצירות, שהנם באחריות היוצר בלבד.
|